הפעם מול ביתה של נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' חגית מסר-ירון, כמחאה על הניצול באוניברסיטה הפתוחה וכסולידריות עם השובתות המתאגדות.
משוררות, מוזיקאיות ומיצגניות מוזמנות להקראת שירה על הוראה ותנאי תעסוקה, על מאבק, על סגירוּת ואוניברסיטה פתוחה (שלא נכנסת למשא ומתן עם העובדים).
מרצים ומרצות מהאוניברסיטה הפתוחה וממקומות אחרים מוזמנים להגיע אף הם ולקרוא שירי תלושי משכורת.
ארגונים שונים מוזמנים לתת את חסותם.
בינתיים נותני החסות, מלבד "גרילה תרבות", הם כתבי העת "מעין","הכיוון מזרח", "דקה", דוכן הספרות העצמאית הנודד "בַּסְטַרְבּוּת", מען – עמותה לסיוע לעובדים ו"הירקון שבעים".
אתם מוזמנים לראות בטקסט זה הזמנה אישית להצטרף לאירוע.
תוכלו לבשר על בואכן והשתתפותכן או לשאול שאלות באימייל שלנו culturegrill@gmail.com
ניפגש ברכבת מרכז תל אביב במנחם בגין 158 (אולמי רסיטל ליד רכבת מרכז - תחנת האוטובוס המדויקת) בשעה 15:50, נקח אוטובוס קו 567, כשכל הדרך ינעים את הזמן לנוסעים יובל בן עמי בגיטרה והראפ קינג, ונרד בבית חולים "מאיר" ונפגין בשירה מתאגדת מול הבית שנמצא בכתובת הסמלית רחוב משה סנה 24, כפר סבא. ניתן לראות פה את מפת האירוע למי שמעוניין להגיע בכוחות עצמו.
אירוע קודם שהיה שם ואורגן על ידי שרון לוזון היה הצלחה גדולה והשוטרים הפגינו חביבות.
יש לנו מגאפון!
מומלץ לקרוא על הרקע לשביתה:
"הפורום להשכלה גבוהה" מצטרף להפגנות מחאה בקמפוסים השונים:
הבלוגר שוקי גלילי מסביר למה שביתה:
בלוג שירת האוניברסיטה הסגורה, הפגנת התמיכה הפואטית של גרילה תרבות במרצות
האירוע בפייסבוק
http://www.facebook.com/event.php?eid=76313419711&ref=mf
האירוע ב"קדמה", YNET, וואלה תרבות, הארץ
משתתפים:
מאיה בז'רנו
הראפר קינג
צאלה כץ ז"ל
אפרת מישורי
נעמה צאל
איתן קלינסקי
מיכל גרוסברג
יעל פרידמן
רוני הירש
ללי ציפי מיכאלי
עמית מאוטנר
אסנת איטה סקובלינסקי
אייל בן משה
חן שרעבי שוקר
ניר נאדר
מעין שטרנפלד
גליה אבן חן
אורנה ריבלין
אביטל קשת
יונתן אנוש
מנחה: יהושע סימון
(רשימה מתעדכנת)
תודה,
צ'יקי, מתי, ליאת ונוית
----
אירועים קודמים של גרילה תרבות:
שירת המלצריות – בתמיכה במלצריות קופי טו גו במאבקן מול הנהלת שטראוס
שירת פולגת – בתמיכה בפועלות הטקסטיל של פולגת קריית גת אחרי סגירת המפעל
שירת המדע – בתמיכה בעובדי גן המדע במכון וייצמן, רחובות
שירה באקירוב – מול בית שר הבטחון אהוד ברק בזמן מלחמת עזה
ועכשיו: שירת האוניברסיטה הסגורה 12.5.09
****
רצון ההתנגדות / סיכום שירת האוניברסיטה הסגורה
גרילה תרבות נסעה באוטובוס 567 אל פרבריה הרגועים של כפר סבא כדי להזדהות עם עובדי האוניברסיטה הפתוחה אשר ביקשו להתאגד. כשהגענו, הודיע לנו מפקד משטרת כפר סבא בחביבות שאסור שהאירוע יתקיים. הוא התבסס על סעיף מוזר בחוק שטוען שאסור להכריח אדם לעשות דבר שאינו חייב לעשותו. אנחנו טענו שאיננו רוצים לכפות את דעתנו, אלא להזדהות עם העובדים, ושזו לא ממש הפגנה. ולמעשה על ידי אותו סעיף גם אפשר להאשים אותו בכך שהוא מנסה לכפות שנזוז, דבר שאיננו חייבים על פי חוק. לטענת אחד השוטרים "החוקים של תל אביב לא תקפים בכפר סבא", דבר שאנחנו נוטים להסכים איתו.
תוך כדי הויכוחים והמשא ומתן המתארך עם השוטרים, ערב השירה התחיל באופן ספונטני על ידי המשוררת צאלה כץ ז"ל בשירה "אני אוהבת את המשטרה" והמשוררים שנותרו מול ביתה של נשיאת האוניברסיטה המשיכו אחריה, כך שכבר אי אפשר היה לעצור את האירוע. לבסוף, המשוררים פונו על ידי המשטרה מהמקום לשדה סמוך 30 מטר מהמקום הראשוני, שגם הוא למעשה מול ביתה של הנשיאה. שם המשיך ערב השירה שבו 20 משוררים קראו משיריהם תחת שלט גדול 'למכירה'.
המשוררים על טפיהם עמדו על אדמת חמרה אדומה ומול בריקדת אדמה שהפכה לבמה מאולתרת. איום פיזי גדול לא הגיע מתוך דפי השירים, אלא דווקא חוויות חיים לא פשוטות של משוררות שגם הן הפכו לקורבן בחיפוש אחר ביטחון תעסוקתי. כפר סבא התעוררה לחיים. מרצה מהאוניברסיטה סיפרה על חוויות העסקה הפוגענית, משוררים רבים שעובדים כמרצים, לאו דוקא באוניברסיטה הפתוחה, סיפרו על חייהם, וגם מרצה באוניברסיטה הפתוחה סיפרה על המאבק. יעל פרידמן, משוררת בת 17, כתבה שיר למורה לספורט שלה, שנאלצת לעבוד כמלצרית כדי לסגור את החודש, וסיפרה שהיא שוקלת לתת למורה טיפ בסוף כל שיעור. עורך הדין קלינגר, בא כוחנו, המשיך להתמקח עם השוטרים, בזמן שבחלל העיר השכנה קלקיליה נשמעו שיר אחר שיר ונחגגו השביתה ורצון ההתאגדות. כצפוי מאירוע סוער כזה, שנתקל במכשולים והיה לפרקים מפחיד, חלק ניכר מהשירים עסקו בכח של גופים רבי עוצמה המנסים למנוע את הזכויות החוקיות של האזרח הפשוט.
גרילה תרבות הוכיחה שוב, שלמרות האיומים בתביעות אישיות נגד המארגנים והשובתים, היא לא תשב בצד בזמן ששובתים מתאגדים, שמשוררים ומשוררות מדוכאים בשוק עבודה אכזר. נשמור את הזכות להצטרף לכל מאבק בכל מקום, כשהאיומים רק מראים עד כמה המאבק הוא עקרוני. לבסוף נפרדנו מהשוטרים בנימוס, ואלה הודו לנו בחצי לשון על בואנו, קהל הנאספים התפזר, אך רצון ההתנגדות, החוויה של עמידה מול משטר של דיכוי ובושה לא עברה, אלא נחקקה בגוף. זוהי תקופה קשה בישראל, אך עולם השירה לא נותר אדיש. ניתן היה לדמיין לרגע חברה בישראל/פלסטין שיש בה סולידריות, אחווה ורעות. תרבות שמקשיבה, ולא עוצרת אל מול עוול האלמנה, הגר, היתום והמרצה שמפוטר מדי סוף סמסטר. תודה למשוררות שהגיעו עד כפר סבא ולכל מי שסייע להפגנה.
***
שירון ההפגנה
מאמר ה' / מאיה בז'רנו
(קטע מפואמה על מוסד לבטוח לאומי : עבוד נתונים 52
היא כלולה ב'תדרים' מבחר כולל של שירים בהוצ' הקיבוץ המאוחד 2005)
יום חמישי, קומה שישי; נופלים אל
מדריכים השרויים בצימאון, הלכיה מתישה
בקרבו של מוסד נערץ, הוא שעורף ראשים
מבלי להתיקם. כגופיפי דם מתוקים וזעירים ישוטו בעורקיו
לחלק את תנופת הזרימה עם חניכים -
צעירים ושארים ועוד בני שמונים גם פחות.
המדריכים יודעים על-פה: אודות ערכו המסולא בפז;
איך להמיר פז בכוח דם, מיני כוחות:
לחץ של גזים, חשמל המים, כבל המעלית,
תמרורי בכיים של אלמנות וישישים תאותנים,
אגרופים של בחורות, כח עיניו של ילד משרת, עם לסת
לא שלו, זרה, כלבית ומוזרה בגוף של ילד.
המדריכים יודעים איך להמיר פז בכוח אדם, לנגן
במערכת הקולות והציוד. המדריכים צעירים
וכורעים מידע סודי ופעולות לעשותן.
................................
מה עושים בעלי הכוח במוסד - ממירים פז באושר סחוב,
ממירים פז ביכולת הגוף להתגפף ולהתענג ,
ממירים פז באכילה ושתיה בבגדים ומידע -
בסדר ניקיון ואהבה ודיבור שוטף ועז מבע;
...................
/ לפיכך גש לעת עתה/
למחלקת הדרכה והיזהר שלא תמעד/
למטה ותחליק. גש להמיר את את קו זמנך בזמן מודרך -
בפז.
*
קַמְפּוּס - נוית בראל
אָדָם מוֹתֵחַ אֵבָרִים בְּדֶּשֶׁא
מוּל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל מוֹסָד
אָקָדֶמִי מְדֻשָּׁא לְעֵלָּא
שֶׁמְחַלֵּק עַל כִּסְּאוֹת שְׁחֹרִים
מִפְּלַסְטִיק תָּאֳרֵי דּוֹקְטוֹר
לְפִילוֹסוֹפִיָה מוּל הַסִּפְרִיָּה.
אֵיפֹה אֲנַחְנוּ? אֲנַחְנוּ לְיַד פֶּסֶל כָּזֶה
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לְתָאֵר
כְּמוֹ כַּדּוּר כָּזֶה
מִבַּרְזֶל.
הָיּוֹם יוֹם שֵׁנִי? אֵיזֶה יוֹם הָיּוֹם
לִפְנֵי שָׁנָה יָדַעְתִּי
לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת.
*
השלמת הכנסה / יעל פרידמן
בבקרים היא מורה לספורט
בערבים מלצרית במקס- ברנר
בסוף השיעור כמעט-
והשארנו לה טיפ.
*
סדנת הדיג של בכירי המשק / רועי צ'יקי ארד
(הנסיך הקטן, תחילת נובמבר, אחרי ערב השירה של קופי טו גו)
שלושה מנכ"לים בכירים במסע-דיג בטבריה
לכדו את אותו הדג.
גופתו שוכבת עכשיו על
הרחוב ההולנדי בטיילת,
מחוברת לשלוש חכות:
כשלון סדנת
המנהיגות-באמצעות-ספורט.
שלושת המנכ"לים חסרי אונים,
ליד הדג המת הגדול והקר, שזימיו שבורים.
בן 14 עובר, כמעט נוגע בהם,
בגדיו - קשקשים מחזירי אור
הם חוששים שהוא יישאל שאלות,
אבל הוא רץ להתחרמן עם
החבֵרה, הזין עומד לו בבנטון.
סיבי הדיג של שלושת המנכ"לים
הסתבכו זה בזה לפקעת.
השלושה עדיין עם החכות
מקיפים את הדג המסכן.
הם כבר לא ילמדו דבר!
לא ילמדו שום דבר!
חבורת ברסלבים, שואגים משהו, מהדהדים במרחק,
אחד מהם עם נעליים תוצרת הארץ.
המנכ"ל מהביטוח
החליט לעשות משהו.
הוא ניגש לדג ומשך בחוטים בכח
כדי לשלוף את הקרסים, אבל הם תקועים חזק.
הוא הלהיט מצית והחוטים הדקים והעדינים ניצתים וניתקים בקלות.
לשניה נזהבה להבה על הדג הקרוע.
המנכ"ל הזה לוקח את הדג המת
וזורק אותו מעבר לחומת האבן, אל אפלת הכנרת
"ממילא הוא מת, למה לזרוק אותו למים?",
אומר אחד מהם,
כשהמנכ"ל הזה מנקה את ידו בגוויית חינמון שהתגלגל בטיילת.
גם אתם לא תלמדו דבר.
לא תלמדו שום דבר.
*
מרוב אהבה / אביטל קשת
מרוב אהבה
בחרתי לי משרה מתאימה
עבדתי כמספרת בשעות סיפור לילדים
שעות עייריה
תלוש יש
שעות יש
תבואי
תשמחי
רק אל תברחי
ממלאים עליך דיווח
יקירה .
מרוב אהבה
הייתי הרה
ודיממתי
ה פ ל ה
נותרתי בלי עבודה
מרוב אהבה
התחלתי לעבוד עם אוטיסטים
חסרי יכולות
קילחתי כשצריך
ניגבתי צרכים כשלא הייתה ברירה
אני ועוד סייעת צמודה
כמו יעקב שעבד את רחל הקטנה
התאהבתי אף אני בחסרי היש
שלבן מסובב סביב אצבעו הקטנה
אחזתי במשרה הזאת
שבע שנים
שבע שנים ועוד דקה
ואז פוטרתי
קיים חשש שתצברי כאן תנאים יקירה
מרוב אהבה
סולקתי
בלי הצאן
אני שסבתי הפכה לגיורת בשנת 39
שנה איומה
שהוסיפה לשמה גרציאלה
את השם האם רחל ,רחלה
שהתגאתה ביהדותה
נותרתי רעבה
ללחם ואהבה.
*
צדק היסטורי / יודית שחר
באתי לאוניברסיטת תל אביב
לקחת את ה-BA שעשיתי
ונזכרו לבקש ממני במקום העבודה,
הפקידה אדיבה מצאה את התעודה
שהייתה מאוכסנת בארכיון שלוש עשרה שנה,
בררתי על לימודי התואר השני שהפסקתי
כשהתגרשתי ולא סיימתי ושתמיד אמרתי
בשנה הבאה בטח יהיה לי כסף לשכר לימוד,
שאלתי אם אוכל לפרוש והיא ענתה שקונסים
סטודנטים שמושכים לימודים,
שאלתי מאיפה צמחה המשטרה
שקונסת אנשים שבסך הכול לומדים
ומשלמים בקצב שהם יכולים,
היא אמרה שאני צודקת אבל זה המצב
כבר מספר שנים.
ירדתי לקפיטריה שבמקום לחמניות גבינה וטונה
משווקת עתה סלטים וכריכים מעוצבים,
הזמנתי קפה הפוך ומאפה גבינה מתוקה
והתיישבתי בפינת הסגל מתוך צדק היסטורי
כאילו סיימתי את התואר השני כפי שתכננתי
והמשכתי לשלישי,
והורדתי את אותם שלושה קילוגרם מיותרים
מלפני שלוש עשרה שנה
*
על אתיקה ויושר אינטלקטואלי/ שחר-מריו מרדכי
כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי (בהצטיינות) תּאַר רִאשׁון בַּאוּנִיבֶרְסִיטָה
(מדע המדינה ותקשורת וכמה קורסים בפילוסופיה)
הָיָה לִי 98 (אם אינני טועה) בְּ"מָבוֹא לְאֶתִיקָה",
88 בְּ"חוֹק טִבְעִי וּזְכוּיוֹת הָאָדָם",
וְ – 98 בְּמַחְשָׁבָה מְדִינִית שֶׁל ג'וֹן רוֹלְס וְצֶדֶק חלוּקָתִי.
הָיוּ מְרוּצִים מִמֶּנִי. הוּצַע לִי לַעֲבוֹד כִּמְתַרְגֵּל
(תְּמוּרַת פְּטוֹר מִשְּׂכַר לִמּוּד לְתאַר שֵׁנִי).
מֵאָגָף מַשְׁאֲבֵּי אֶנוֹשׁ נִשְׁלַח לִי כְּתַב מִנּוּי
("הריני להודיעך כי הוחלט למנותך כעוזר הוראה בחוג למדע המדינה בשנת הלימודים תשס"א מיום זה וזה...לפי כתב מינוי זה").
צורַפְתִּי לְקוּפַּת גֶּמֶל וּלְקֶרֶן הִשְׁתַּלְּמוּת
(אבל רק לאחר שני סמסטרים לְהעסקתי).
לִמַּדְתִּי אַרְבַּע כִּיתוֹת תְּמוּרַת 3120 ₪ לְחוֹדֶשׁ בְּסֶמֶסְטֶר ב'.
הָיוּ מְרוּצִים מִמֶּנִי (הסטודנטים שלחו מכתב הערכה לראש החוג בצירוף העתק לי ולדיקאן)
וּבְסוֹף הַסֶּמֶסְטֶר
פּוּטַרְתִּי,
וְהועַסַקְתִּי מֵחָדָשׁ בִּשְׁנה"ל תּשס"ב. וּפוּטַרְתִּי. וְהועַסַקְתִּי מֵחָדָשׁ בְּתשס"ג וְ...
חוֹזֵר חלִילָה בְּתשס"ד.
זֶה חוֹק טִבְעִי.
כָּכָה מָנְעָה מִמֶּנִי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה קְבִיעוּת, וְהִתְנַעֲרָה מִזְכוּיוֹת
הָעוֹבֵד בְּהֵתְאֶם לָאֵתִיקָה הָאָקָדֶמִית וּלְתִפְאֶרֶת עֶקְרוֹנוֹת
(חוֹסֶר) הַצֶּדֶק הָחלוּקָתִי.
אֲבָל כָּמָה חוֹפֶשׁ אָקָדֶמִי הָיָה לִי...
*
שי אריה מזרחי
אַנַחְנוּ הַבָּנַאלִיים
נָבוֹא אֵלֶיךָ
חָבוּשִׁים בְּכוֹבָעֵינוּ
רְחָבֵי הַשּׁוּלַיִם
נִגְאַל אוֹתְךָ מֵיִּסוּרֶיךָ
הַבָּנָאלִיים
מִנְקִיפוֹת הַמַּצְפּוּן
הַבַּנַאלִיוֹת
נִשְׁדוֹד אוֹתְךָ
נִיקַח אֶת כֹּל הָיָּקָר לָנוּ
אֶת לִבְּךָ הַמְּכֻוָץ הָאָדוֹם נִשְׁלוֹף
אֶת מוֹחַךָ הַמָּלֵא בְּמִיצֵי זִימָה
בָּנָאלִיים נִשְׁלוֹק
נוֹצִיא לְךָ מִן הַקְרָבָיִים
סְפָּגֶטִי בּוֹלוֹנֶז (בָּנָאלִי)
וּמַעֲטָפָה שֶׁבָּלַעְתָ בְּטָעוּת (בָּנָאלִי)
נִשְׁבּוֹר לְךָ אֶת הָעָצָמוֹת נְרַסֵק אוֹתָן נִמְשׁוֹך
אֶת עוֹרְךָ מִמְךָ עַד שֶׁיֵּצֵא וְיַהֲפוֹךְ
לְסָדִין אֶת גּוּפְךָ נְגַלְגֵל בּוֹ וְנִזְרוֹק
מֵגּוֹרֵד שְׂחָקִים
הַהָמוֹנִים יָרִיעוּ מִלְמַטַה לָרוֹעַ שֶׁלָנוּ
הַבָּנָאלִי
*
נער שכונות / אסנת סקובלינסקי
בִּשְׁנָתְךָ שִׁנַּיִךַ נִשְׁבְּרוּ בְּתוֹךְ הַמְּקָרֵר הַבִּלְתִּי שֶׁקֶט
מַצְפּוּנְךָ נָקַף אֶת קִבַתְּךָ
לֹא הָיִיתָ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנָּתְנוּ לְךָ
לֹא יָכֹלְתַּ לִהְיוֹת פָּחוֹת בַּדִּין וּבַחֶשְׁבּוֹן
שֶׁל שִׁעוּרֵי הַמָּתֶמָטִיקָה וְהַמַּחְשְׁבוֹן הַפָּשׁוּט שֶׁל בַּעַל הַמַּכֹּלֶת
הַהִסְתַּבְּרוּת שֶׁל הַמִּקּוּם הַגֵּאוֹגְרָפִי שֶׁלְּךָ אֵינָהּ פּוֹגַעַת בְּצִירֵי רֹחַב
אֶלָּא בַּקַּו בִּלְתִּי מַשְׁוֶה, בֵּין צָפוֹן, דָּרוֹם, מִזְרָח וּמַעֲרַב
הָאֹפֶק הֶחָדָשׁ שֶׁלְּךָ לֹא חוֹצֶה אֶת הַגְּבוּלוֹת הַיְּשָׁנִים
הוּא סוֹגֵר בֵּין מַה שֶּׁהִנְּךָ עַכְשָׁו לָמָּה שֶׁתִּהְיֶה
*
מה למדת בגן היום (ביצוע יובל בן עמי)
(כתב: טום פקסטון, נוסח עברי: חיים חפר)
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי?
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי?
שתל אביב היא עיר יפה
שאין נמל כמו בחיפה
שכאן כולם שווים חבר
אך יש כאלה ששווים יותר
את זה לימדו אותי בגן
את זה לימדו בגן.
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי....?
שטרומפלדור גבור יקר
שטוב למות על המשמר
שעוד תהיה לי הזדמנות
וגם אני אוכל למות
את זה לימדו אותי בגן
את זה לימדו בגן
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי...?
שמנהיגים עוד לא שקרו
ורק אמת תמיד דברו
שהם הקימו המדינה
ולכן אנו בוחרים בהם מדי שנה
את זה לימדו אותי בגן
את זה לימדו בגן.
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי...?
שמניו יורק עד טהרן
כל יהודי יבוא לכאן
כי בגולה שם רע מאוד
כדאי לכם לנסוע ולראות
את זה לימדו אותי בגן
את זה לימדו בגן.
מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי...?
שטוב לכבוש את השממה
שפרוטה ועוד פרוטה זה דונם אדמה
שבמדינה החוק הוא חוק
אך טוב לראות זאת מרחוק
את זה לימדו אותי בגן
את זה לימדו בגן.
והנה קישור לביצוע של הדודאים, מינוס הבית על טרומפלדור
http://www.youtube.com/watch?v=5-ZPoaPbRr4
*
(עיבוד ל"אקדחים של בריקסטון" של הקלאש)
כְּשֶׁדּוֹפְקִים לְךָ עַל הַדֶּלֶת הָרָאשִׁית
אֵיךְ תַּרְגִּישׁ?
כְּשֶׁיָּדֶיךָ בְּתוֹךְ רֹאשְׁךָ
אוֹ עַל הַהֶדֶק שֶׁל אֶקְדָּחֲךָ
כְּשֶׁהַחֹק פּוֹרֵץ פְּנִימָה
לְאָן תֵּלֵךְ?
יוֹרִים עָלֶיךָ בִּפְּרוֹפִיל חָדָשׁ
כְּשֶׁאִתָּהּ מְחַכֶּה לֶעָתִיד שֶׁלֹּא בָּא
אִתָּהּ יָכֹל לִשְׁבֹּר אוֹתָנוּ
אִתָּהּ יָכֹל לִפְצֹעַ
אֲבָל תְּקַבֵּל אֶת אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה
יֵשׁ לָנוּ בְּרֹאשׁ חָזוֹן, וְהִתְנַגְּדוּת בְּרִיאָה
אִתָּהּ עוֹשֶׂה כֶּסֶף טוֹב בַּמִּשְׁטָרָה, בַּצָּבָא ובשב"כ
הִסְתַּדַּרְתָּ, סָבָּבָּה, וְגַם נוֹלְדוּ לְךָ יְלָדִים
אֲבָל בֶּטַח זְמַנֵּךְ יָבוֹא, כְּשֶׁתָּבִין שֶׁאִתָּהּ עוֹבֵד
בִּשְׁבִיל עֲשִׁירִים, מְשֻׁגָּעִים וְשׂוֹנְאִים
נוֹלַדְנוּ, נִקַּח בִּרְשׁוּתְךָ עוֹד רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנָּמוֹת
כָּאן זֶה הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן וְלֹא פַּח אַשְׁפָּה
הִתְבַּגַּרְנוּ וְלֹא הִתְבַּרְגְּנוּ
בּוֹא בִּרְצִינוּת נִשְׁאַל מַה נִּשְׁתַּנָּה
אָז תְּפַסְתֶּם אֶת הַמַּחְשְׁבִים שֶׁלָּנוּ
שֶׁבִּקְּשׁוּ לְסָרֵב,
יֵשׁ עוֹד הָמוֹן אֲתָרִין, גּוֹלְשִׁין
שֶׁמְּבִינִין אֶת הַמִּלָּה לְסָרֵב
לְסָרֵב
לְסָרֵב
לְסָרֵב
*
אני אוהבת את המשטרה / צאלה כץ ז"ל
(מתוך ספרה של צאלה כץ "ערה?", קיץ 2009)
http://katzeela.googlepages.com/dafi-police.mp3
עבורי זו עבירה פלילית
לנסות לראשי להכניס
קונוטציה שלילית
לביטוי "פאק דה פוליס"
בשנייה אני נרטבת
מלראות שוטר ממוצא מזרחי
ולטובת מי שאשכנזים אוהבת
הומצא המשמר האזרחי
אח, המדים המחטבים
ונאמנות אין-קץ לדגל
דנקין דונאטס המומים
בגללכם פשטו הרגל
תשמע, אדון שוטר
בגלל הרעש אתה בא
אך למן הרגע בו אתה חודר
אנחנו כאן במסיבה
האם אני פושעת?
התיקח אותי הרחק מכאן?
אולי אף פעם אין לדעת
ולמעשה אתה חשפן?
תפוס אותי בהיקפים
הכנס אותי לתא
חכך בי הזיפים
למד אותי שליטה
ובתא כל סורג מני רבים
הוא עמוד סביבו ארקוד כנועה
שיסתכלו כל העצורים
וגם שוטרי אגף התנועה
אחרמן את האסירים, את הנשיא,
את השר ואת העשירים
ורק אתה, אדון שוטר
תעמיד פנים שאתה מהישרים
וככל שאליי תתנגד
וככל שעליי תיאסר
ברשתך רק אלכד
וארצה אותך יותר
אני מפנטזת אותך שוטף אותי במילים
ואני לך שוטפת את הניידת בשרב
בביקיני רטוב בצבע תכול שחקים
אזוקה ופי סתום במטפחת עם לוגו מג"ב
ובפנטזיה אני פלסטינית
שמצפה רק ממך לכיבוש
ובפנטזיה אני עובדת זרה
שתולה עיניי בך עד לגירוש
ובפנטזיות אני חרדית
ומעשנת סמים קלים לצד הצ'אי
וסטודנטית ואוהדת ספורט ומורידה קבצים
ולסבית ועובדת בלשכה של פוליטיקאי
ובפנטזיה אני אישה
ובפנטזיה אתה שוטר
ואני מנסה להתנועע, להתקדם
ואתה אותי תמיד עוצר
בשירות הגדולים ממך
ובשירות החוק
ובשירות הנאמנות
למפקד של המפקד של המפקד שלך שהוא שמוק
אז לא איכפת לי שתתרשל
ושפושע יברח מדי פעם
כל עוד אתה לא הרובוט המשטרתי
אלא מתנהג כמו בנאדם
ואם תהיה קצת אנושי
אם תתחשב אז גם תמצא
שלא כל "שונה" היא חפץ חשוד
גם אם היא נראית פצצה
אז אדון שוטר, תן לי לעשות חיים
ובוא איתי לבלות ולשמוח
נעשה שלום בין כחולי-המדים
לבין כחולי המוח
אני אוהבת את המשטרה
גם מבלי שתהיה מונוטונית
ואם לא תהיה אליי אכזרית
האהבה לא תהיה אפלטונית
*
שולטים במדינה / צאלה כץ ז"ל
(מתוך "אדומה" - אסופת שירה מעמדית / מחווה לשירו של ג'ארוויס קוקר Running the World )
ובכן, האם שמעתם על "צדיקה וטוב לה"
או שהשוק החופשי יחד עם אזניכם הוצף
"מי שמגיע לו מגיע הכי למעלה"?
כולם יודעים: החרא הוא שצף
אם שאלתם מה באמת נשתנה
כל פסח מאז מלחמת לבנון הראשונה
התשובה, אדוני הנשיא, היא מגונה:
הזונות עוד שולטים במדינה!
הזונות עוד שולטים במדינה!
מי שעובד בפרך הוא ג'ובניק-זבל
נחות כקרבי מול צרכי הביטחון
אין מעמד פועלים, רק חבר'ה ו-"חֶבֶר"
אז נעסיק במדינה עם כוח עבודה זול
אתה נזרק כולך, למדינה רק פחות עובד,
בהוקרה, אלוף במיל. שעוד שורד
עוד גנרל, גיבור-על במדמנה
הזונות עוד שולטים במדינה!
הזונות עוד שולטים במדינה!
קח ת'ילד לקופת חולים של עשירים ואחיות צעירות
ולבית-ספר דמוקרטי פרטי
"ערבי? אתיופי? מזרחי? מכבד את זכותך לחיות
רק אל תעבור לשכונה שלי"
זה מסריח! זה זועק!!
זה אנתרופולוגית כל-כך לא צודק!!!
אך הגזל והשחיתות התקדמו עוד תחנה
הזונות עוד שולטים במדינה!
הזונות עוד שולטים במדינה!
כמה טבעי הוא השוק החופשי,
כמו מוץ מתבן מפריד מעמדות
שיזדיינו המוסריים והחברתיים והשטחים
העיקר שתביאו את השטרות
לא מוצא חן בעינייך? נשמח לראות אותך בורח
או שר בכיכר שקיבלה את שמה בגלל רוצח
הרי מותר לזייף, קולך ממילא לא נשמע ולא שינה
לא! לא
כל עוד הזונות שולטים במדינה!
הזונות עוד שולטים במדינה!
*
החיים הם בית זונות / ללי ציפי מיכאלי
החיים הם בית זונות היא אומרת
מרכסנת עשר סַנטים של מִפשעה בתוך
ג'ינס של דיזֵל
כמה עבודות את צריכה לקחת להוציא אף
מבֵיצה סרוחה; כמה צ''אנס את צריכה
לתת לתאורה מתכווננת
לפלס לך הֶקשרים לפערי הנשימות?
*
אדוני ראש הממשלה / ללי ציפי מיכאלי
אדוני ראש הממשלה
אתה
מחרמן אותי
והעם הזה לא יודע
שאתה מחרטש אותי
והעם הזה לא שומע
ואתה מאנס אותי
והעם הזה לא רואה
ואתה מקלס אותי
והעם הזה
שוכח
ואתה מרפרר אותי והעם הזה מחכה
ואתה מכניס את הזרג התקציבי שלך לפי ולא פוחד
שאקום יום אחד
ואנשך לך
ואנשך לך בדם קר
יותר
13.5.09
*
טעייה / מעין שטרנפלד
(מחווה לרחל חלפי)
תיאוריה:
אם נפרוש את כל סיבי המח
הם יהיו לקו דק,
הם יגיעו לחלל.
ניסוי:
מתחילים לפרוש את סיבי המח,
לכל סיב מהדקים תלוש.
חוזרים על הפעולה חמש משכורות בלבד.
תולשים את הסיבים הנותרים
ומתחילים לפרוש.
שאלת המחקר:
האם הסיבים יהיו לקו,
האם יספיקו להקיף
את האוניברסיטה,
לגעת בצדק
ולחזור?
*
מחוץ לגבולות הסובין \ אורנה ריבלין
לֶחֶם סוּבִּין,
נֶאֱפָה מִן הַקֶּמַח
הַמְּנֻפֶּה מִקַּו הָעֹנִי.
לֶחֶם אָחִיד -
מחוּץ לִגְבוּלוֹת הַסּוּבִּין וְהַקִּימֶל.
11.3.2001. © כל הזכויות שמורות למחברת בלבד. RR-15648627-7-IL
*
אווששת התלוש / יונתן אנוש
(ל-ללי)
אוושת התלוש
אותו החלקתי עבור ושוב
על פני גופה הנטוש
של משוררת דלפונית במשרה ממלכתית
עשתה לי זקפה מצופה רחמים
רחמים על גופה הנדיר הזהיר
אשר זה ימים רבים
לא ידע אהבים
לא גברים לא נשים כנגדו התפללו
התרוקנו מילאוהו התמלאו רוקנוהו
לא תאי זרע רבים
שצפו בחדווה בנקיקים עד היקוום דוממים
ורק התלוש
אותו אהוב חלוש, קלוש
מפליג בהנאה על פניה היפות
סופג לתוכו
*
המובטל גליה אבן-חן
הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אוכלים מזון
הַרְבֵּה נָשִׁים רוקדות במועדון
הַרְבֵּה אֲנָשִׁים כּוֹתְבִים שִׁירָה
אִישׁ אֶחָד פֻּטַּר הַיוֹם מֵעֲבוֹדָה.
כָּל הָאֲנָשִׁים שאוכלים מזון
לֹא יִתְנוּ לָאִישׁ הַזֶּה נגיסה
כָּל הַנָּשִׁים שֶׁרוקדות במועדון
לֹא יִתְנוּ לָאִישׁ הַזֶּה הֲצָצָה
כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁכּוֹתְבִים שִׁירָה
לֹא יִכְתְבוּ עַל הָאִישׁ הַזֶּה שׁוּרָה.
***
תמונות מהאירוע בפליקר.
